אנדומטריוזיס – בעיה כואבת…מאד!!!

מאמר סקירה חדש, שפורסם ב American Journal of Obstetrics and Gynecology, מציעים המומחים להקדיש מאמצים להגברת המודעות לאבחנת אנדומטריוזיס.

אנדומטריוזיס הינה מחלה דלקתית מטרידה וכרונית, בה אזורי רירית רחם, מתפתחים מחוץ לרחם וגורמים כאב וסבל כרוניים. מאתיים מיליון נשים סובלות בעולם ממחלה זו, בשכיחות של כ- 10% מהנשים בגיל הפוריות.  התסמינים השכיחים כוללים כאבים בזמן מחזור, בקיום יחסי מין, כאב אגני כרוני, הפרעות פוריות, כאבי גב, כאבי השתנה או בזמן פעילות מעיים. רוב הנשים הסובלות מאנדומטריוזיס סובלות גם מבעיות רפואיות אחרות ובעיקר מחלות אוטואימוניות בהן "הגוף נלחם בעצמו" – נוצרים נוגדנים הפועלים כנגד אברי הגוף כמו פרקים ומערכת העיכול.

קיימת נטייה גנטית ללקות בתופעה (במשפחה הקרובה ובקרב תאומות) וגם שכיחות גבוהה יותר אצל נשים בעלות הפרעות במחזור. לידות מרובות והנקה ממושכת מפחיתות שכיחות אנדומטריוזיס. 

חשיבות אבחנת המחלה רבה ביותר היות ופעמים רבות מדיי מגיעות נשים בגילאי הביניים לכריתת רחם שאינה מוצדקת, היות והבעיה נשארת פעמים רבות גם לאחר כריתת הרחם. קרוב לעשרים אחוז מהנשים אינן נעזרות בטיפולים תרופתיים. היות ופעמים רבות מנסות הנשים הסובלות להיכנס להריון, הן מנועות מליטול תרופות שעלולות לפגוע בעובר.

כיום אין שאלות אנמנזה תקפות לאנדומטריוזיס והדרך היחידה לאבחון מדויק הוא באמצעות לפרוסקופיה, כלומר "הצצה" ניתוחית לחלל הבטן-אגן. ואכן קרוב לעשרים אחוז מהנשים הסובלות עוברות ניתוח. אלא שגם לאחר פעולה זו, הטיפול מוגבל.

לא מוכרת הצלחה תקפה ומהימנה בטיפול תרופתי כלשהו. הסרת הנגעים בניתוח מקובלת אך דורשת מיומנות גבוהה בתחום זה וגם אז לא תמיד הכאבים חדלים לאחר ההתערבות הניתוחית.

יש להביא בחשבון שבאנדומטריוזיס יש מעורבות של שרירים עקב נוכחות נגעי הרירית עליהם או הקרנת כאב לשרירי האגן. לפיכך ניתן לשער שקיימת פעמים רבות תסמונת מיופציאלית של שרירי האגן וניתן לטפל במרכיב חשוב זה של הכאבים באמצעות דיקור יבש (IMS).

כמו במחלות אוטואימוניות אחרות, יש חשיבות לטיפול התנהגותי – רגשי חברתי המכוון הן למנגנון האוטואימוני עצמו וגם לתחושת הסבל הנלווה.

 מקורות:

Am J Obstet Gynecol. Published online February 18, 2019

מה חדש?

התעלומה של אנדומטריוזיס

נשים רבות בגיל הפוריות, סובלות מכאבי בטן-אגן חוזרים או מתמשכים. הן פונות מטבע הדברים לרופאי נשים, מומחי מערכת העיכול ואורולוגיה, אך לא מוצאים מזור לכאב.

בשנים האחרונות גברה המודעות לאבחנת אנדומטריוזיס כסיבה אפשרית לכאבים כאלו ולסבל המתמשך הקשור בהם. המידע המתקבל ממחקרים מוסיף כל פעם נדבך חדש להבנת המחלה ולדרכים האפשריות לטפל בה ולגאול את הנשים מייסוריהן.

הממצאים הפתולוגיים הנמצאים לא אחת בניתוח או לפרוסקופי (הסתכלות לחלל הבטן דרך צינור) כוללים נגעים שטחיים על שטח רירית האגן, ציסטות שחלתיות וגושים הגורמים לצלקות ולהדבקויות בחלל הבטן (דבר שלא אחת מחמיר את הכאבים הראשוניים)

אין בדיקת מעבדה לאבחון או לשלילתו ולכן האבחנה מסתמכת בעיקר על התמונה הקלינית, הממצאים המוזכרים בבטן כמו גם ממצאי דימות כמו MRI ןסונר טרנס-נרתיקי.

הועלו מספר הסברים אפשריים לכאבים האופייניים. לאחרונה נמצא קשר בין תחלואה נלווית כמו תופעת המעי הרגיז או השלפוחית הרגישה ולכן חוקרים סבורים שאנדומטריוזיס יכולה להיות קשורה לתופעת רגישות היתר הרב-מערכתית.

הטיפולים הניתנים לעיתים הם בעיקר הורמונליים עם הצלחה חלקית לרוב ובליווי תופעות לוואי המגבילות את השימוש בהן.

מכל האמור משתמע שיש צורך בגישה כוללנית (גופנית-נפשית וחברתית) כדי להתאים לכל אשה את הטיפול המתאים לה ביותר וזה שמוכיח שיפור מתמשך לאורך זמן.

מקור:

Jessica Maddern et. al (2020) Frontiers in cellular neuroscience DOI: 10.3389/fncel.2020.590823