כאבים וסבל לאחר ניתוח

אחרי כל ניתוח צפויים כאבים. הסיבה היא שבמהלך הניתוח חותכים רקמות כמו עור, רקמת חיבור, שרירים (שהן הרקמות העשירות ביותר בסיבי עצבי התחושה והכאב) ולכן הגוף מגיב בדומה למה שקורה בכל חבלה וחתך שקורים במהלך החיים הרגילים. לאחר הניתוח, הגוף מתחיל לשקם את אזור הניתוח. במהלך השיקום הזה נוצרת צלקת המחברת את אזורי החתך להמשכיות חדשה של רקמה. קצב יצירת הצלקת שונה מרקמה לרקמה ותלוי מאד בתפקודה. רקמה הנמצאת במנוחה רוב הזמן כמו מרבית אזורי העור, תצטלק ותבריא מהר יותר מרקמה הנמצאת בתנועה כמו שרירים, גידים ורצועות, מערכת העיכול, הנשימה וכלי הדם והלב.

השיקום שלאחר הניתוח מביא בחשבון את אזור הניתוח והרקמות המעורבות ואת קצב הריפוי בכל אזור. יש להביא בחשבון את כל הנתונים הללו כאשר בונים תכנית טיפולית לכאב ותכנית שיקום. אם ניתן יותר מדיי תרופות משככות כאב, נמנע מהגוף את סימני האזהרה החיוניים שמתריאים מפני מאמץ יתר של רקמות באזור הניתוח ועל כן יצירת הצלקת והריפוי יתעכבו שלא לצורך. מצד שני חוסר פעילות הנובעת מכאבים קשים גם היא מפחיתה את השיקום הרצוי וזאת בשני מנגנונים: שריר שאמור לפעול – להתכווץ ולהרפות, שלא פועל כלל, מתנוון והצלקת הנוצרת מקשה על פעילותו בעתיד היות ולא הותאמה למצב דינמי של התכווצות והרפיה. המנגנון השני הוא השפעת הכאבים הקשים והממושכים המביאה לדיכאון ולחרדה שגם להם יש תפקיד בחזרת הפעילות הפיזיולוגית התקינה של הגוף.