סובלים? אנחנו כאן כדי לעזור!
- החזר ללקוחות לאומית וביטוחים פרטיים!
רופאי ילדים ומשפחה מכירים את התופעה השכיחה של הורים מודאגים המגיעים לבירור כאבי ראש אצל ילדיהם. שלא כמו דלקת במערכת הנשימה, באזנים, בשיניים, או במערכת העיכול, לרוב אין סימנים המעידים על מקור הכאב והאבחנה הרלבנטית. לכן אי הוודאות גוברת ואיתה פחד ההורים מאבחנה קשה כמו גידול וכד'.
משך הזמן של כאב הראש, לרוב מאפיין את טיבו ומכוון לבדיקות ולטיפול הנדרש.
כאב חדש שנמשך תקופה קצרה, לרוב מאפיין זיהום ויראלי (לרוב) או חיידקי, של מערכת הנשימה, האזנים, הסינוסים, הלוע או אברים סמוכים אחרים.
לעומת זאת, כאבי ראש חוזרים ומחמירים לאורך שבועות, עלולים לרמוז על גידול או פגם אנטומי מסוכנים, הדורשים ברור מקיף.
כאבי ראש חוזרים וקצרים לרוב קשורים למיגרנה או למצוקות פסיכוסוציאליות.
ברור שהצעד הראשון והחשוב ביותר היא ההקשבה האמפטית למהלך כאבי הראש, כפי שמתואר על ידי ההורים. עוד לפני הברור של הכאבים, חשוב להבין את המילייה של הופעתם: תנאי החיים והמגורים של המשפחה, מאפייני איכות החיים (שעות שינה, התמכרות למסכים, תזונה ופעילות גופנית) שלב ההתפתחות של המשפחה, משברים וכד'. הסביבה החברתית במוסדות החינוך ובשכונה, מידת ההצלחה בלימודים ובפעילות גופנית. לא פחות חשוב לברר מה חושבים ההורים על הכאבים, ממה מפחדים ולמה הם מצפים. כל זאת בשאלות פתוחות ובתגובות אמפטיות כדי ללקט כמה שיותר מידע הקשור לכאבי הראש. יש להביא בחשבון שתקופות שונות בחיי הילד מאתגרות מאחרות, כמו תקופת הילדות וההתבגרות וטומנות בחובן מתח שעלול להתבטא בסימפטום כמו כאב ראש.
בהמשך, הבירור המפורט הנוגע לכאבים עצמם: מתי החלו, באילו נסיבות, מתי מתגברים, האם ישנן תופעות מקדימות או מלוות את הכאבים, מה מקל עליהם, באיזה איזור של הראש/צוואר/כתפיים מופיעים תחילה, לאן מקרינים וכד'. לא פחות חשוב לברר אם מי מההורים או האחים סובל מכאבי ראש.
כאמור תחקור מדוקדק וקשוב מסוג זה, מניב לרוב את עיקר האבחנה המשוערת.
הבדיקה הגופנית הקפדנית אמורה לכלול בין היתר את העצבים הקרניאליים, את שרירי הצוואר, הכתפיים והשכמות, את חלל הפה השיניים והחניכיים ופרקי הלסת.
באופן זה ניתן להחליט אם המידע מספיק לאבחנה ראשונית ולטיפול, או שיש צורך בבדיקות נוספות.
על הרופא מוטלת האחריות של שומר הסף: להחליט מתי נדרש בירור נוסף, שכן יש לזכור כי בדיקות מיותרות פוגעות הן במטופלים (והוריהם) ועלותן למערכת הבריאות גבוהה שלא לצורך. לא אחת, משמש הטיפול הראשוני אבן בוחן. הצלחתו מחזקת את הבטחון באבחנה ומייתרת בדיקות לא נחוצות. חוסר תגובה מספקת לטיפול דורשת מאידך, הפניה דחופה להמשך בירור וטיפול.
מיגרנה בילדים
למיגרנה של ילדים מאפיינים הדומים לאלו של מיגרנה במבוגרים, אך גם קיימת שונות. הארוע הראשון של הכאב שיתואר להלן מופיע לרוב בסביבות גיל 7 בבנים וגיל 10 בבנות. לרוב מדובר בכאב ראש התוקף את הילד בעוצמה בינונית עד קשה ולרוב הוא סימטרי דו-צדדי בקדמת המצח או ברקה. יש לעיתים סבל נלווה מאור חזק או מרעש. בילדים משך ההתקף לרוב קצר יותר בהשוואה למתבגרים. לעיתים הכאב מלווה סחרחורת והקאה או כאבי בטן (מיגרנה בטנית). תופעות אלו עלולות ברבע מהילדים הסובלים, גם להקדים את המיגרנה (מה שנקראת תופעת אאורה). ברבע מהילדים (בעיקר הבנים) הסובלים ממיגרנה, נעלמת התופעה לאחר גיל 18.
קימות מספר שיטות לטיפול יעיל בילדים עם מיגרנה, בהתאמה לאנמנזה ולבדיקה. החל משינויי אורחות חיים, הפחתת ארועי דחק וניהול מועיל של מתח, דרך ביצוע תרגילי שחרור של שרירי צוואר – כתפיים, ישיבה ארגונומית מול המחשב, טיפולי דיקור יבש בשרירים רלבנטיים וכמובן טיפולים תרופתיים.
חשוב לציין שבעיקר במיגרנה של מתבגרים, ויותר במעשנים ושותי אלכוהול, קיים סיכון משמעותי להתמכרות ולשימוש יתר בתרופות נרקוטיות ואחרות. יש לשים לב במיוחד לסיכון זה ולנטר בקפדנות אופן השימוש בתרופות.
דוקטור אלון מרגלית
נכתב על ידי דוקטור אלון מרגלית - PHD MD - מנהל מרפאה רב תחומית ומחבר חוות דעת לבית המשפט בנושאי רפואה.
מומחה ברפואת המשפחה, מטפל משפחתי מוסמך, עם הסמכה בהיפנוזה רפואית ותואר שלישי בפסיכולוגיה רפואית.
כתב יחד עם חברו הפסיכולוג יששכר עשת את הספר: "הרופא שבאדם, האדם שברופא" –ספר לימוד לאנשי מקצועות הרפואה והסיעוד המשלב שיטות אבחון וטיפול התנהגותיות יחד עם רפואיות.