כאב אזורי מורכב – Complex Regional Pain Syndrome, CRPS

השם הקודם –  Reflex Sympathetic Dystrophy, RSD. תסמונת הכאב האזורי המורכב מאופיינת באירועים חוזרים של כאב מתפרץ בעצמה רבה. היא מהווה את אחת מבעיות הכאב הקשות שאיתן מתמודדת הרפואה בכלל, ורפואת הכאב בפרט.

בין הגורמים לתסמונת ניתן למנות מחלות סרטן, טיפולי סרטן – כימותרפיה והקרנות, מחלות זיהומיות כגון הרפז, חומרים רעילים (עופרת, אלכוהול), תופעות לוואי של ניתוחים וכן פגיעות חבלה או תאונות. הטיפול בתסמונת הוא ארוך טווח ומותאם בנפרד לכל אדם הסובל מתסמונת זו. הוא מורכב מטיפול תרופתי, טיפולים גופניים ונפשיים, ולעתים גם התערבות ניתוחית.

לא נמצא קשר בין עוצמת התסמונת, מרגע שהתפתחה, לבין הגירוי הראשוני. היא שכיחה יותר, לאחר ארועים כגון שבר במפרק כף יד ומרפק, ניתוחים של גידולים סרטניים והתקפי לב. ההיבט הנפשי תורם אף הוא להתפתחות התסמונת. 80% מהחולים שפיתחו את המחלה, סבלו מלחץ נפשי בחודשיים שקדמו להופעתה.

עדיין אין מנגנון ברור המסביר את הווצרות התסמונת. אך ברור שמנגנונים הקיימים באופן רגיל בגוף ובעיקר במערכת העצבים ותפקידם לנטרל כאב מתמשך, לא פועלים בתסמונת זו היות ומערכת העצבים היא הנפגעת העיקרית בתסמונת הכאב האזורי המורכב. כאשר ישנה פגיעה בעצבים, שלוחות העצב הגדלות מחדש, לא תמיד גדלות בצורה סדירה.

לחלק מן השלוחות אין רקמות בידוד, והן יוצרות מעין קצר עם שלוחות אחרות שאינן מבודדות. שלוחות אלה יכולות לגרום לכך שתחושה שאינה כאב, תעבור למסלול של כאב. בנוסף, כאשר רקמות החיבור המובילות את שלוחות העצב נהרסות, השלוחות שגדלות מחדש ממשיכות לגדול ללא אבחנה, ויוצרות מבנה כדורי הנקרא נוירומה הרגיש לכל מגע ולעתים מופעל באופן עצמוני וגורם לכאב עז.

מרכיב נוסף הקיים לא אחת בתסמונת, הינו מרכיב מערכת העצבים האוטונומית, המגיבה לפגיעה באופן ראשוני בפעילות יתר המתבטאת לעיתים בעליית חום מקומי וגדילה מוגברת של שיער וצפרניים ובהמשך בתופעות נווניות כמו ירידה בחום האזורי וסימני נוון עורי מקומי – שינויים בצבע, בהזעה המקומית ובתחושה.

הכאבים בתסמונת הכאב האזורי המורכב מתוארים על פי רוב ככאב שורף, חריג בעצמתו וללא יחס תואם לעוצמת הפגיעה שגרמה לו. לעיתים הוא יכול להביא לחוסר תנועה של הגפה הפגועה או הפרעות תנועה כגון התכווצויות ורעד. במצב מתקדם יכולים השינויים להביא לשברים, פצעים כרוניים ולשיתוק תפקודי. תסמונת הכאב האזורי המורכב יכולה להתפשט – לרוב לאורך הגפה

הפגועה. בהמשך, מתפתחות בעיות נפשיות כגון פחד, חרדה, כעס ודיכאון. נכון להיום אין בדיקת עזר אשר יכולה לאשר או לשלול באופן מוחלט את קיום תסמונת הכאב האזורי המורכב.

הטיפול בתסמונת הכאב האזורי המורכב כולל תרופות, הזרקות וחסמים עצביים, פיזיותרפיה אינטנסיבית ותמיכה נפשית. הטיפול מתחיל לרוב בתרופות כולל משחות ומדבקות, עובר להזרקות ולבסוף מגיע לניתוק עצבים ולהשתלת מוליכים חשמליים. תסמונת הכאב האזורי המורכב ברובה אינה ניתנת לריפוי אלא רק להקלה, ולכן הטיפול בה הוא ארוך טווח ומכוון לשיפור איכות החיים.